פינוי בינוי נועד להריסת מתחם מגורים ישן ומוזנח והקמת בניינים, ראות ירוקות ומרכזי מסחר במקומם. ישנן 3 דרכים לקדם את התכנית: או שהרשות המקומית, עיריית רמת השרון, פונה בעצמה למשרד השיכון ומבקשת להכריז על האזור כמתחם פינוי בינוי, או שיזם פרטי פונה לוועדת התחדשות עירונית שתמליץ לממשלה לעשות כן, או שהיזם מציע לבנות את אותו בניין עם אותן זכויות מגורים, ובתמורה להוסיף קומות שיוקדשו לו בתמורה לטרחה. השיטה האחרונה אינה מתאימה לכל בניין אלא רק לכזה שהוצא לו היתר בנייה לפני שנת 1980 והוא לא היה מיועד עד כה להריסה, בכפוף לתכנית המתאר הארצית ה- 38 של מדינת ישראל היא תמ”א 38 להתגוננות מרעידות אדמה.

פינוי בינוי ביוזמת העירייה

בפרוצדורה זו על העירייה כגוף מבצע ליזום פינוי בינוי בשיכון מסוים, להגיש את ההמלצות למשרד השיכון ולספק את יזם ההריסה והבינוי שיבצע את הפרויקט. הפינוי יכול להתבצע על ידו ויכול להתבצע על ידי הדיירים עצמם בהתארגנות מגובשת.

פינוי בינוי במסלול מיסוי

במסלול זה יזם פרטי הוא שפונה לוועדת התחדשות עירונית בעירייה ומבקש ממנה להמליץ לממשלה להכריז על מתחם מסוים ברמת השרון כמיועד לפינוי בינוי. הדיירים המפונים מתוגמלים בהנחות במסי נדל”ן שונים כמו שבח, רכישה ומע”מ על הבנייה, והם מקבלים ארכה לשלם את המיסים. שיטה זו היא הכדאית ביותר לצד של היזם, משום שאז הוא לא מוגבל לסוג הפרויקט שהוא מבקש לבנות. הוא יכול להגיש מה שנראה לו נכון לוועדת התחדשות עירונית וגם אם הוא קיבל אישור על משהו שבדרך כלל לא מאשרים בהתאם לתב”ע העירונית, הוא חזק יותר ממנה כי מדובר בהחרגה.

פינוי בינוי במסלול תמ”א 38 תיקון מס’ 2

מסלול זה מיועד רק לבניינים שקיבלו היתר בנייה לפני שנת 1980, ולא הוצא להם צו הריסה עד כה. במסלול זה הדיירים אינם משנים את זכויות המגורים שלהם: בחזרה לבניין החדש במקום זה שנהרס – כל דייר חוזר בדיוק לקומה ולדירה שהיו לו. לכן, מבחינתם זו השיטה העדיפה ביותר כי אין אי וודאות באשר למיקום המגורים העתידי. ליזם הבינוי זה קצת פחות עדיף משום שהוא מוגבלת בסוג הבניין שעליו לבנות: אותו בניין עם אותן דירות. הוא גם מוגבל בתוספות הבנייה על פי מה שהתב”ע העירוני מאשר לו. למשל אם זה בניין בן 4 קומות והתב”ע המעודכן מורה 6 קומות כגובה מקסימום, היזם יכול לבנות עבור עצמו 2 קומות בלבד.